הטמעת AI בארגונים, איך עושים את זה נכון ומהן ההשלכות של הפרויקטים אלה שאלות שמעסיקות מנמ"רים ומנהלי טכנולוגיה ● מנהלים בכירים שביצעו את התהליכים האלה, או מאפשרים לארגונים לעשות אותם משתפים מניסיונם
רבים מדברים על יישום בינה מלאכותית בארגונים. בכירי התעשייה עוסקים בזה, גם חברות המחקר, וכמובן הספקיות, כי שם נמצא הכסף הגדול. אבל איך זה עובד בפועל? מה נדרש כדי להטמיע אותה בצורה נכונה? ומה ההלשכות של הפרויקטים האלה על הארגון?
הנושא החם הזה עלה בכנס CAIO של אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד') באיסט תל אביב. מנהלים טכנולוגיים ומנכ"לים חלקו עם הקהל מניסיונם והסבירו כיצד לעשות את הפרויקטים המסובכים של הטמעת AI יותר בפשטות. את הפאנל הנחתה תמי אוחנה קול, סמנכ"לית הטכנולוגיות של פורמולה מערכות, והשתתפו בו נציגים מחברות מובילות שעוסקות בעולמות אלה.
השאלה הראשונה ששאלה אוחנה קול הופנתה לכלל המשתתפים: מה הופך פרויקטי הטמעת AI בארגונים למוצלחים? רבים מהם ציינו את ה-Business case, כלומר: היכן בארגון מיישמים אותה ואיזה ערך זה נותן. לשיטתה של נוגה מילוסלבסקי הנדלר, מנהלת מוצר ו-AI בקומיט, התשובה היא ש-"חייב להיות לפרויקטים האלה ערך עסקי, וחשוב לדעת למדוד אותו נכון. זה חשוב על רקע העובדה שהבינה המלאכותית נהייתה קומודיטי – סטנדרטית, נפוצה ונגישה". "ה-AI משנה את איך שהארגון נראה", ציינה.
עופרה וינטרשטיין, מנהלת תחום דאטה ו-AI בנס, ציינה שהערך העסקי הוא אמנם חשוב, אלא ש-"אם מדובר בפרויקט עם ערך עסקי גבוה, אבל ללא 'צרכנים' (המשתמשים בארגון – י"ה) בצד השני – לא עשינו כלום". היא העירה כי "בפרויקטי AI יש המון ניסוי וטעייה, ויש כאן את החופש לטעות, כי אפשר לתקן את הטעויות מהר וזה לא עולה הרבה".
לכתבה המלאה>>