האמנות שלי

יש לי כמה סוגי אומנויות שאני אוהבת לעסוק בהם. האחד הוא יצירת תכשיטים מכסף, גולדפילד, פנינים, אבני חן, וחומרים נוספים. האמנות השנייה שאני עוסקת בה היא ציור בשמן. אני אוהבת לצייר נופים, תמונות של אובייקטים שונים, פורטרטים וגם קצת ציורים אבסטרקטים. אלה תחביבים שלא רק שאני אוהבת לעסוק בהם, אלא גם חברים ובני משפחה נהנים מהם.

הסיפור שמאחורי האמנות

התחלתי ליצור תכשיטים בערך לפני עשר שנים עבור אימא שלי, שאוהבת מאד פנינים וביקשה ממני ליצור לה שרשרת. כדי להכין שרשרת באופן מקצועי, נרשמתי לקורס ומשם המשכתי ללמד את עצמי לבד. התחברתי כל כך לאמנות יצירת התכשיטים, והתוצאה שמאז יצרתי בערך 400 תכשיטים. היום אני מכינה תכשיטים בעיקר לחברות שרוצות תכשיט ספציפי, או לקרובי משפחה בחו"ל כשאני מגיעה אליהם לביקור ורוצה להפתיע עם מתנה.

לציורי שמן הגעתי בדרך אחרת. לפני כארבע שנים נתקלתי באינטרנט בציור שמן של אמן. הציור היה כל כך מוצלח שהוא משך אותי לנסות לצייר בטכניקה הזו. לא למדתי באופן רשמי, רק נעזרתי בחומרי למידה שמצאתי באינטרנט. מאז ציירתי כבר 200 תמונות בערך, בכל מיני נושאים. התמונות משקפות את מצב הרוח שלי, ואני ממש מכניסה בהן את "הנשמה". גם הן משמשות כמתנות נהדרות לחברים.

האמנות שלי

החיבור שלי לאומנות בא לידי ביטוי בעיצוב פנים, עיצוב בעץ וצילום.
במהלך השנים התנסיתי בתחומים שונים וסיימתי לימודי עיצוב פנים. העיצוב מבחינתי הוא היכולת לממש במרחב (בחלל, בריהוט ובחפצים) את הקונספט העיצובי, להדגיש את הנושא ולבטא את הרעיון, שמבחינתי הינו המהות שמאחורי העיצוב. שלב החקירה וההיכרות עם הנושא אותו מייצגים, ובהשראתו ביצוע התרגום לשפה עיצובית שמכילה צורניות, צבעוניות וחומריות, מהווה עבורי את האתגר המשמעותי ביצירה.
העיסוק במגוון תחומי האומנות מאפשרים לי התייחסות לסביבה באופן יצירתי ומיוחד כמקום לביטוי עצמי והבעה אישית, והם אלו שנותנים לי הנעה והנאה להמשיך ולשלב את היצירתיות, בכל תחומי העשייה. בדיוק כמו בעיצוב לגווניו הרבים, גם בעבודתי כמנתחת מערכות בו נדרשת חשיבה מחוץ לקופסא ומתן פתרונות יצירתיים.
אין לי ספק כי יש הרבה מן המשותף בין עולמות התוכן של עיצוב ויצירה לבין ניתוח מערכות, עולמות שמחברים אתגרים למימושם תוך חתירה להעמקה בפרטים כתנאי לתוצאות.

הסיפור שמאחורי האמנות

הריח של העץ והצבע ליוו את חיי מאז ילדותי, כמו גם ידי-הזהב של אבי, שעבודות הנגרות היו התחביב העיקרי שלו. הייתי עומדת לידו, מגישה לו את הכלים, לומדת את התנועות ומסייעת היכן שיכולתי לנסר, לשייף ולהדביק. התחושה והמגע של העץ נשארו טבועים בי עד היום, האהבה לקחת את החומר הגס, לעבד אותו ולעשות ממנו משהו חדש אך עם זאת לשמור על ערכו הנוסטלגי.
לפני כ- 7 שנים כאשר הייתי על פרשת דרכים מקצועית, יצאתי לשנת חופש ובה הגשמתי חלומות. למדתי נגרות וטכניקות צביעת עץ. מידי פעם אני חוזרת לגג של אבי, רותמת אותו לרעיונות שלי, מוציאה את כלי העבודה ומבצעת עבודות של שיפוץ רהיטים שמצאתי או פירקתי ויוצרת מהם משהו חדש (כמו ארגז התחמושת משנות ה-60 שהפך למדף).
במהלך השנים אף התחלתי לעסוק בצילום, תחום בו פיתחתי את היכולת להתבונן על המציאות מבעד לעדשה בפרספקטיבות שונות, לספק נקודות מבט ייחודיות ומקוריות על הסביבה, על האנשים ולהנציח רגע קסום וחד-פעמי לתוך תמונה אחת, משמעותית ומרגשת.

האמנות שלי

אני עוסקת בציור בצבעי שמן, תחום שהגעתי אליו לגמרי במקרה לגמרי. במקצועי אני מאפיינת חווית משתמש -UX/UI.

הסיפור שמאחורי האמנות

לאחר מותה של אמי לפני כשנתיים, החלטתי לחפש להרחיב אופקי בתחומים חדשים והתחלתי פילטיס וציור בחוג שכונתי של "שושי פרידמן", עד לפני אותו רגע אף פעם לא ציירתי ובטח לא בצבעי שמן. שושי בקשה שאבחר מה ברצוני לצייר בציורי הראשון ולא נבהלה כשבחרתי דף מתוך מגזין "נשיונל גיאוגרפיק", אישה שחורה, גלימה אדומה ומבט מהפנט, היא לא ניסתה להסית אותי ולצייר תפוח ובננה בקערה על אף חוסר הניסיון שלי הניכר שלי כששאלתי אותה אם יש נייר קופי.
התחלתי, אני והקנבס הלבן, בהתחלה רק צורות וצבעים אטומים ולאט נבנתה דמות, אז לראשונה הבנתי שאין לי את פעולת ה"undo" וכל פעם שהמכחול לא ציית למה שהיד צוותה נאלצתי להתחיל מהתחלה וכך כל צעד שהתקדמתי חזרתי 2 צעדים אחורה - תהליך ארוך בו הופתעתי לגלות אותי 😊- שאין לי המון סבלנות...
אך יחד עם זה, גיליתי עולם חדש שגרם לי להתאהב בו ולהבין שגם בגיל 40 אני יכולה לעשות משהו אחר, חדש, רק כי ניסיתי ולא התייאשתי כשלא יצא "בדיוק".
רוב התמונות שאני מציירת קשורות בנשים ונשיות בכל גווניה, במיוחד בציור בשמן התחושה היא קצת שאני מפסלת.
אני מצטערת שאמי לא יודעת שאני גם מציירת (וגם מתמידה בפילטיס). הציור הראשון הזה מוקדש לך אימוש...

האמנות שלי

יצירה רב תחומית

הסיפור שמאחורי האמנות

מאז שאני זוכרת את עצמי אני עוסקת באומנות. היצירה היא חלק מחיי ובכל פעם שאני נפגשת בסוג יצירה חדש אני לומדת אותה ומתעמקת בה. אני רואה את עצמי כיוצרת רב תחומית. בשנים האחרונות אני מתמקדת בעיקר בעבודה בחימר, בטון ותכשיטנות. אני מכדרת כלים בחימר, אני מפסלת ויוצקת בבטון שהפך בשנים האחרונות לחומר מודרני לעיצוב עם גוון אורבני. בבטון אני בונה מנסרות, יוצרת קערות, עציצים, בתי נר ואפילו שרפרפים לחצר משדרגים כל בית.
האומנות עבורי היא כמו אויר לנשימה, לא עובר יום מבלי שיצרתי או חשבתי על יצירה.

האומנות עבורי זה לראות את האסתטיקה והיופי בכל דבר סביבנו, זה לפענח איך דברים מורכבים ולאתגר את עצמי לעשות בעצמי. אני מגלה ביצירה עולמות חדשים ואתגרים מלהיבים.

האמנות שלי

ציור צילום ואפיה

הסיפור שמאחורי האמנות

הראשון, ציור. אני מציירת כ-12 שנים. התחלתי מתחום קטן של עיטור כלי זכוכית עם מפיות. עם הזמן נמשכתי לעולם של המשך תמונה, הדבקה של תמונה על בד קנבס והמשך הציור על הבד ומשם הרגיש לי הכי טבעי להתחיל לצייר לבד. התחלתי לצייר על בדים קטנים. וכשהתחילו התגובות מסביב גם הביטחון שלי עלה והדרך הייתה טבעית עבורי להמשיך ולצמוח. היום אני מציירת על בדים גדולים, בצבעי אקריליק ואוהבת לחפש השראה בטבע, לחפש תמונה שמוצאת חן בעיניי ולהתחיל לצייר. משם כבר הדמיון ממשיך לבד לאן שהמכחול לוקח אותי.

את העולם השני בו אני עוסקת-הצילום, פגשתי במקרה. תמיד אהבתי לצלם ועם השנים החלטתי לקחת את התחום צעד אחד קדימה. לקחתי קורסים, למדתי אצל מורה פרטי והתנסיתי. ועד היום, אני ממשיכה בלי סוף. לפני כשנתיים וחצי כאשר הבת שלי התקרבה לגיל בת מצווה החלטתי להגשים חלום ולעשות לה בוק בעצמי. לקחתי שיעורים פרטיים אצל צלם המתמחה בפורטרטים ואחרי אין ספור ניסיונות נולד הבוק הראשון שלי. מאז אני מצלמת בעיקר פורטרטים, ילדים וצילומי בוק לבר ובת מצווה.

העולם השלישי בו אני עוסקת הוא, אפייה (עם התמחות באפייה ללא גלוטן). אני אלרגית לגלוטן כ-10 שנים ובשנים האחרונות כאשר גיליתי כי גם שתי הבנות שלי רגישות לגלוטן, החלטתי כי לא יהיה מצב בו הן חוזרות בוכות מיום הולדת שרק להן לא הייתה עוגה או קינוח. וכך התחלתי לנסות, לאפות עוד ועוד, ללמוד לעבוד עם קמחים שונים עד שהגעתי לתוצאות. היום אני מעבירה סדנאות אפייה ללא גלוטן לילדים, הקמתי דף עסקי בפייסבוק עם מבחר הקינוחים שאני מכינה ומוכיחה לכולם מסביבי שעוגות, עוגיות ושאר המאפים יכולים להיות טעימים ואולי גם קצת יותר בריאים.

האמנות שלי

מאוד אוהבת את תחום הצילום. אני אוהבת לתעד רגעים , ובעיקר לצלם טבע.

הסיפור שמאחורי האמנות

הכל התחיל ביום הולדתי ה-42 . קיבלתי מתנה מצלמה והתחלתי לפתח את התחום . בנובמבר האחרון, עשיתי קורס צילום ונהניתי מכל רגע . אני מאוד רוצה להמשיך להתמקצע וללמוד צילום. עבורי, זה עולם שלם של ידע שכולל המון תחומים באומנות ואחת הדרכים להביע את עצמי , היא דרך המצלמה. הצילום, ממלא אותי ונותן לי את האפשרות לשלב את שני הדברים שאני מאוד אוהבת -טבע והתיעוד שלו.
אני אומנם בשלבים ראשוניים בעולם הצילום, אך כשאני מצליחה להגיע לתוצאות טובות אני מאוד מאושרת.

האמנות שלי

אני עוסקת בסריגה. אני סורגת בובות, דברי נוי, שטיחים, בגדים, בגדי ים ונעליי תינוקות. העסוק מאוד מהותי בחיי. אני סורגת לעיתים קרובות. סורגת הרבה ובעיקר עבור מתנות לקולגות, חברות וקרובי משפחה. מהות הסריגה עבורי היא למעשה הפיכת חומר פשוט לכאורה (חוט) לדבר בעל משמעות, שגורם למקבל היצירה המון הנאה מעבודת היד שלי שהכנסתי בה המון רגש, חום ואהבה.

הסיפור שמאחורי האמנות

למדתי לסרוג באמצעות ספרי לימוד עצמי בגיל 18. מכיוון שיש לי לקות ראיה מלידה (אני בעלת תעודת עיוור), רציתי להוכיח לעצמי ולסביבה שאני מסוגלת לעשות כל דבר שאנשים שרואים יכולים לעשות, שהלקות לא מהווה מכשול ואין דבר העומד בפני הרצון!
כאשר למדתי לסרוג והצלחתי ליצור דברים יפים, הבנתי שהצלחתי להוכיח לעצמי שהלקות לא עומדת בפני. בהמשך החיים, כאשר היו למשפחתי זמנים קשים מבחינה כלכלית, יכולתי להשתמש במיומנות שרכשתי, גם כעזרה בפרנסת המשפחה. כעת, כשמצבי הכלכלי השתפר, אני יכולה באמצעות הסריגה לשמח את האנשים הסובבים אותי ביצירותיי, שניתנות כמתנה.

האמנות שלי

מעצבת אופנה וסטייליסטית אישית, מתמחה בעיקר בתחום עיצוב שמלות כלה וערב, ויצרנית בתחום מוצרי הבייסיק. כיום, כאם לילדים קטנים לצד עבודתי בנס נבצר ממני לעסוק בתחום, אך הצד היצירתי תמיד נמצא שם. אני יוצרת בעיקר עם הילדים, ומקווה בעז"ה לעסוק בתחום באופן מקצועי שוב כאשר יגדלו.

הסיפור שמאחורי האמנות

כבוגרת בצלאל, למדתי שלהיות מעצבת זה למעשה להיות אמנית, היכולת שמאפשרת לנו לקחת את הפן היצירתי לכל כיוון אפשרי.
בחרתי בתחום האופנה כיוון שהוא מאחד בתוכו מגוון רחב של עיסוקים, כגון: הפקות אופנה, עיצוב גרפי, שיווק ופרסום, עבודה עם לקוחות, אתר אינטרנט וחנות וירטואלית, עבודה עם ספקים ועם מתפרות, וכו'. לפני שהתחלתי לעבוד בחברת נס הייתי עצמאית במשך שלוש שנים: מכרתי פרטי לבוש שעיצבתי וייצרתי לחנויות, עיצבתי ותפרתי שמלות ערב לפני הזמנה, עבדתי כסטייליסטית אישית וגם העברתי שיעורי תפירה.

האמנות שלי

אני עוסקת בצילום. בצילום אני מציגה את הנושאים שמעניינים אותי, בעיקר נופים, אנשים, נוף אורבני, וכו'. אני מעדיפה לבחור נקודות הסתכלות וזוויות לא שגרתיות סביב הנושא המצולם ולהציג זאת בתמונות. הזמן המוקדש לצילום הוא בעיקר בסופי השבוע, ובנוסף אני גם משתתפת בכנסים ובהרצאות העשרה בתחומים שונים בנושא.

הסיפור שמאחורי האמנות

מאז ומתמיד אהבתי לצלם. אחרי טיול לברצלונה, לא הייתי מרוצה מתוצאות הצילומים שלי: חלק מהתמונות היו מטושטשות, והתמונות שצילמתי בלילה יצאו חשוכות. החלטתי שהגיע הזמן לשפר את מיומנויות הצילום שלי. חיפשתי קורס מתאים, ומצאתי פרסום של קורס מטעם 'מסע אחר'. הצטרפתי לקורס והתחלתי ללמוד צילום בצורה מקצועית. בנוסף, הצטרפתי לקבוצות פייסבוק של צלמים ומשם אני שואבת טיפים נוספים. בין הייתר למדתי פוטושופ ולייטרום כדי לשפר את הנראות של התמונות הסופיות.

היום, כשאני מצטרפת לטיולי צילום בארץ, או כשאני טסה לחו"ל – אני אוהבת הרבה יותר את התמונות שאני מצלמת.

האמנות שלי

לאחר הולדת ביתי הקטנה, שהגיעה לחיי לאחר שמירת הריון ארוכה ולידה בסיכון גבוה, הרגשתי שאני רוצה להוסיף לחיי תחביב שיהיה "הפינה המתוקה" שלי. ואם כבר תחביב , אז מה אם לא ללמוד משהו שתמיד אהבתי – עיצוב ופיסול עוגות בבצק סוכר. את לימודיי התחלתי אצל אודליה שהיא מהמוערכות בארץ ובעולם בתחום זה, ועם הזמן גיליתי שהעבודה בפיסול בצק סוכר היא שילוב של תרפיה ואומנות. כמו כל דבר אומנות שעושים מהלב, גם כאן התוצאות היו טעימות ומרשימות, קיבלתי תגובות נרגשות וחיזוקים רבים מהסביבה ואיתם הגיעה דרישה של החברים להפוך את התחביב למשהו יותר מקצועי. היום אני מפסלת ויוצרת עוגות מבצק סוכר לפי דרישה (כולל עוגות ללא גלוטן, עוגות ללא לקטוז לרגישים לחלב) ומעבירה סדנאות להורים ולילדים. חשוב מאוד להבהיר עוגה מבצק סוכר היא קודם כל עוגה, ולכן בראש ובראשונה היא חייבת להיות טעימה.
לכן העוגות נאפות באפייה ביתית מחומרים איכותיים, עוגות עשירות ומושקעות, כך שכל עוגה היא יצירה מיוחדת בפני עצמה. בצק סוכר הוא סוג של קסם: מן פלסטלינה מתוקה שמביאה אושר עצום לכולם! למי שיוצר, למי שמקבל, למי שזולל- כולם, כולם מאושרים. הסיפוק הגדול שלי הוא

הסיפור שמאחורי האמנות

תמיד אהבתי להכין קינוחים מיוחדים, לעצב את שולחנות ימי ההולדת והחגים. לאחר הולדת בנותיי זכיתי להגשים חלום נוסף ובכך לפנק אותן במשאלות ליבן המתוקות והצבעוניות. לאחר קבלת התגובות מהסביבה מצאתי כי התחביב שלי הפך למקצוע שני שלי שבו התחלתי למכור עוגות מעוצבות, להעביר סדנאות לילדים והורים ולהעביר סדנאות בימי הולדת.

האמנות שלי

מעבר להיותי סבתא במשרה מלאה, אזי בשנים האחרונות ובחלק גדול משעות הפנאי, השכם בבוקר וגם בערבים, בחופשות ובסופי שבוע, אני עוסקת בתחום אומנות הצילום עם דגש על צילומי אנשים, חיות וטבע. החיבור לעולם מופלא זה של צילום, החל לאחר טיול בו השתתפתי בהודו (רג'יסטן) ובו נחשפתי לאינספור דמויות ססגוניות ונוצר בי הדחף להנציח את החוויה החזותית, ואף לשתף בחוויה משפחה וחברים.

הסיפור שמאחורי האמנות

תחביב זה הפך למאוד מהותי בחיי ומתחרה בעדיפות ראשונה בפעילויות פנאי אחרות בהם אני לוקחת חלק כגון: צעידה ספורטיבית, רכיבה על אופניים וקריאת ספרים, וגם כסבתא, אני מצלמת את נכדיי ונכדותיי במגוון של פעילויות של חיי יום יום, ספורט, חיי משפחה ועוד . מאז נחשפתי והתחברתי לעולם מופלא זה של צילום, המתנות והרכישות המועדפות עלי הן עדשות צלמה המשפרות מאוד את איכות הצילום שלי.

החיבור שלי לעולם הצילום קיבל אצלי דחף רציני מרגע שהכרתי את חברת הטיולים לחובבי צילום WILDTRAVEL בבעלות שני חבר'ה צעירים ומוכשרים הבוחרים יעדי טיול יחודיים עם הדרכה איכותית לחובבי צילום. טיילתי עימם בקוסטה ריקה וגולת הכותרת היתה טיול בקמצ'טקה – חצי אי במזרח סיביר שברוסיה שם, נחשפתי לטבע ראשוני ומדהים; שהייה בחברת דובי ענק חומים במרחק של 5 מטר מהם באגם קיריל שם הם צדים דגי סלמון, וכן יצאתי עימם לטרקים בשלג להרי געש פעילים וכל זאת בתנאי שדה ושינה באוהלים בשטח. ישנתי באוהל זוגי עם בן זוגי והמצלמה- שהפכה לבן זוגי השלישי והתיק המגן עליה מכל רע. לבן הזוג יש תפקיד חשוב בעזרה בנשיאת המצלמה על שלל עדשותיה ומעת לעת, כתפיו החסונות משמשות לי חצובה ! האחיזה במצלמה, תפישת התמונה והרגע המיוחד והשונה מרגשת אותי כל פעם מחדש. ההתרגשות מציפה אותי כל פעם מחדש כשאני מצליחה להעביר לצופה בתמונה שצילמתי את עוצמת החוויה ואת תחושת ה-WOW.

האמנות שלי

אני יוצרת שרשראות מחרוזי עץ, אבני חן, חרוזי סיליקון ועוד, מתוך אהבה ליצירה, לעולם הסטיילינג ולשילובי צבע מעניינים, שלא ישעמם לרגע  אני יוצרת לעצמי, מכינה מתנות למשפחה וחברות (הכי כיף לקבל עבודת יד, וכזו שבדרך כלל יש רק אחת ). אני עונדת את השרשראות שאני מכינה, בשילובים שאני אוהבת, ולעיתים, כתוצאה מכך, מגיעה הזמנה, מאימהות, חברות של הבנות, חברות מהעבודה. זה עובר מפה לאוזן... מכינה לפי דרישה אישית ונהנית מהעשייה והחשיבה הקריאייטיבית, על הדרך...

הסיפור שמאחורי האמנות

תמיד אהבתי ליצור, ואני אוהבת תכשיטים מיוחדים ומגוונים שנותנים צבע ותבלין לחיים.

השגרה עמוסה, הלו"ז צפוף והמלאכה מרובה, אך לא ויתרתי על האהבה ליצירה. בחופשת הלידה האחרונה, מצאתי זמן ודרייב מחודש לעשייה. יצאתי לסיור בעקבות החרוזים המיוחדים, בחנויות ובאינטרנט. אספתי שלל צבעוני ומגוון, כדי שהאפשרויות יהיו פרושות בפניי, כשהטיימינג יאפשר לי ליצור. ומאז, כשהמוזה נחה עליי או כשיש דרישה, אני מוציאה את מזוודות החרוזים ונשאבת לתוך היצירה והשילובים... ולזמן איכות שממלא את הנשמה.

האמנות שלי

גילופים וחיתוכים בפירות וירקות וגם שזירת פרחים

הסיפור שמאחורי האמנות

הפירות והפרחים הם חלק מהנה בבית... הילדים מכינים יחד איתי חיתוכי פירות מיוחדים עם חותכנים שמתאימים להם ונהנים משעת יצירה רגועה טעימה ובריאה בבית. כיף לראות את התגובות של בני המשפחה כשאני חוזרת משיעורי שזירה. אני נהנית להכין זרי שיער לילדות לימי הולדת .
הבנות הקטנות נהנות יחד איתי לערוך שולחנות לחגים ולשבתות עם סידורי פרחים שמכינים יחד בכיף .

חגגתי לשלושת הילדים הגדולים שלי בשנים האחרונות בר ובת מצווה.. חגגנו במקום קטן והחלטתי לעצב בעצמי את האירוע.. נהניתי מאור והתוצאות היו מקסימות . באירוע האחרון הוספתי גם בר פירות לאורחים ..היו תגובות מהממות.. הבר היה יפיפה וטעים :-)
אני עדיין לומדת גילופים בפירות וירקות מאסתר סומך - שהיא הביאה את כל עולם חיתוכי הפירות לארץ ומלמדת בין הייתר שפים כמו גם נשים ואנשים (כמוני) שרוצים להכיר את התחום

האמנות שלי

אני עוסקת בתחום הקונדיטוריה, כיום אני לומדת בבית ספר "בישולים" לקבלת תעודה מקצועית בתחום, בנוסף להכנת עוגות ועוגיות בבית בזמן הפנאי לתרגל ולהתאמן על טכניקות ומתכונים.

הסיפור שמאחורי האמנות

את האהבה לקונדיטוריה גיליתי יחסית מאוחר. תמיד אהבתי להכין מתכונים פשוטים ולא מסובכים של עוגות, אך התשוקה האמיתית דווקא התגלתה אחרי שסיימתי את התואר הראשון. כבר אז, היה לי ותק של 6 שנים בתחום פיתוח הדרכה, והרגשתי שבא לי משהו נוסף "לנפש". מצאתי קורס לחובבי האפייה וכבר במהלך הקורס הבנתי שזה לא מספיק לי, זה רק "פתח לי את התיאבון"... אחרי הקורס , עזבתי את מקום העבודה שבו עבדתי 6 שנים. הייתי בצומת דרכים מקצועי והחלטתי להירשם ללימודים מקצועיים בבית ספר "בישולים". כיום אני לומדת פעם בשבוע ביום שישי ומתרגשת לקראת כל שיעור כדי ללמוד ולהכין עוד משהו טעים ומעניין. השאיפה שלי היא יום אחד לשלב בין 2 העולמות שאני אוהבת, הדרכה וקונדיטוריה. עכשיו אני נהנית מהווה, מכינה עוגות בבית ומוכרת מידי פעם ללקוחות מזדמנים. בנוסף, לעיתים מביאה מטעמים לחברי/ות המשרד, והתגובות חיוביות ותמיד מפרגנות :).
כיום, אני יכולה להגיד שהתחום של קונדיטוריה הוא מהותי מאוד ביום-יום שלי. כשאני מכינה עוגה שהזמינו ממני, או מתאמנת על מתכון מהשיעור, הבית מרעיש מהמיקסר שמקציף, במקביל על קלחת אני מכינה קרמל וממיסה שוקולד על בן-מארי , ועדיין בתוך העומס משימות, אני מוצאת שאני שוקעת בתוך עולם משלי, של רוגע ושלווה - סוג של תרפיה וחיבור לנפש, וזה לא משנה אם אני אהיה במטבח עד אמצע הלילה , מחכה שהעוגה תצא מהתנור– בסוף, תמיד ארגיש את אותה תחושת סיפוק וגאווה של "אני לא מאמינה שאני הכנתי את זה" .
יש לי עמוד עסקי באינסטגרם barona_cakes ובפייסבוק Barona cakes & more. כיף לי לקבל את הפרגונים והפידבקים על התוצרים שאני מכינה, וזה בהחלט מעניק לי מוטיבציה להמשיך להשתפר ולאתגר את עצמי בעולם הקונדיטוריה.