מדוע יש לקחת את הנגישות בחשבון עוד משלב האפיון ובכל השלבים בחיי המוצר הדיגיטל


נכתב על-ידי בן קורן, יועץ נגישות ומפתח UI ב-Ness Digital

השנה שנת 2019 אנחנו כבר הרבה אחרי שחוק הנגישות לאתרים עבר, ועדיין המון אתרים ומערכות במדינת ישראל רחוקים שנות אור מלהיות נגישים באמת. זה  נכון "שפה ושם" אפשר למצוא אתרים עם כוונה טובה ואחרים שהצליחו לעשות נגישות טובה ותקנית.

נתחיל בהבהרה: בכתבה זו תצוין המילה "מוצר" הרבה פעמים, אבל הכוונה היא למוצר דיגיטלי כמו: אתר אינטרנט, אפליקציה, מערכת אינטרנטית מבוססת web וכדומה.

מתחילים...

למרות שעדיין מאוד ברור לכולם שכל מוצר חדש צריך להיות נגיש עם צאתו לשוק (על פי החוק), עדיין המון חברות, ארגונים ואפילו יועצים ומומחים בתחום הדיגיטל ממשיכים באופן עקבי לעשות את הטעות ולא לפתח את המוצר שלהם נגיש מראש ולא לוקחים בחשבון את הנגישות כבר מהשלבים המוקדמים ביותר של תחילת חייו של הפרויקט/מוצר.

כשבונים מוצר דיגיטלי, לא משנה אם זה אתר או אפליקציה, הפרויקט עובר כמה שלבים שנחלקים בעיקר ל-

  • שלב האפיון והעיצוב (לפעמים גם מתחלק לשני שלבים נפרדים)
  • שלב הפיתוח
  • שלב הזנת תכנים
  • שלב הבדיקות

בכל אחד מהשלבים הנ"ל יש אנשי מקצוע שעובדים עליו, כגון:

שלב האפיון והעיצוב: מאפיינים ומעצבים שתפקידם הוא או לתכנן או להמציא תהליכים, היררכיות והתנהגות של ה-UI וחווית המשתמש במוצר, להחליט על האלמנטים והמבנה שהמוצר עתיד להכיל וכדומה.

שלב הפיתוח: מפתחים שתפקידם להטמיע את העיצוב, המבנה והאפיון ולפתח את ה-UI והמערכת באמצעות כתיבת קוד בטכנולוגיות שהוגדרו לעבודה בפרויקט, לחבר בין צד הסרבר לקליינט וכדומה.

שלב הזנת התכנים: עורכי תכנים ומנהלי אתרים שתפקידם בעיקר להזין תוכן, כגון מאמרים והעלאת קבצים או תמונות לאתר וכדומה.

שלב הבדיקות: בודקים שתפקידם לעבור על המוצר מבחינת השימוש הנראות, איתור באגים ולייצר תרחישי שימוש כדי לבדוק שהמוצר עובד בצורה תקנית ועוד.

אחרי שהסברתי רק על קצה המזלג ובאופן כללי על השלבים נעבור להבין איך בעיות הנגישות באות לידי ביטוי בעולם הדיגיטלי.

הבעיות היום בעולם הנגישות הדיגיטלי

הרבה מהחברות, הארגונים, המומחים העצמאיים (בוני האתרים) עדיין ממשיכים לאפיין, לפתח ולעצב את המוצרים הדיגיטליים שלהם באותה הדרך שהם רגילים אליה, כשמבחינתם הם מתעסקים עם הנגישות רק בסיום העבודה שלהם.

פערי ידע וחוסר הבנה אמיתית של תחום הנגישות וחשיבותו, מנציחים את המצב שבו נגישות לא מיושמת כפי שצריך והנגישות מוספת רק בסוף התהליך והרבה פעמים באמצעות תוסף נגישות שמתלבש על האתר ואמור להנגיש אותו.

לרוב, אותם נותני שירותים פשוט מסירים מעצמם אחריות, מוסרים את המוצר ללקוח ומגלגלים את כל נושא האחריות של הנגישות והעמידה בתקן לאותה חברה שמספקת תוסף נגישות.

הרבה מחברות תוספי הנגישות מבטיחות שהמוצר שלהם עושה את זה בצורה אוטומטית או עם אינטליגנציה מלאכותית AI, אבל בפועל לא מצליחות או לא יכולות לשמור על הנגישות של האתר לאורך זמן. הטכנולוגיות האלה מאוד רחוקות מלהיות מסוגלות לעמוד במשימה הלא פשוטה הזו, הנגשת אתרים והבנה של נגישות עבור סוגים שונים של פרסונות כמו: עיוור, חירש או אדם עם לקות קוגניטיבית בהבנה שדורשים עבורם התאמה של נגישות הרבה יותר מותאמת ונקודתית. המערכות האוטומטיות הללו עדיין לא מסוגלות לעשות את זה כפי שנדרש באמת.

חשוב לי לציין כי הרבה מהחברות האלה של תוספי הנגישות באמת עושות מאמצים גדולים כדי לספק את נגישות מקסימאלית, וחלק מהחברות האלה אפילו עושות את זה בתחושה של שליחות. ואכן חלק מהפתרונות האלה של תוספי נגישות כן ינגישו באחוזים גבוהים את האתר אבל רק מאותו פרק הזמן בו הם התחילו להנגיש את האתר עם התוסף שלהם ועד לרגע שהם סיימו להטמיע אותו.

בפרק הזמן הזה האתר שלכם יהיה נגיש באחוזים טובים ויעמוד בדרישות החוק, אך כל זה נכון עד ליום שבו יתחילו אנשי הפיתוח והדיגיטל לעבוד שוב על האתר.

אז איפה מתחילות הבעיות כתוצאה מכך?

המוצר הדיגיטלי שלכם היום הוא לא סטטי, סביר להניח שיום למחרת העלאת המוצר הדיגיטלי אתם תמשיכו לפתח, לערוך בו שינויים והתאמות והמוצר לאורך חייו יעבור כל הזמן שינויים, התאמות, פיתוחים, תוספות ועוד...

לצערנו, רבים מאותם מומחי דיגיטל אצלכם בארגון או מחוצה לו, לא חובשים את כובע הנגישות כדי לדעת אם המוצר ממשיך לשמור על רמת הנגישות הנדרשת והחיונית. כל עוד שינויים ותוספות אלו לא נעשות בליווי יועץ נגישות יגדילו הסיכויים שרמת הנגישות תרד בצורה משמעותית.

אז אם אתם משתמשים בתוסף נגישות, ברגע שעשיתם שינויים מהותיים במוצר אתם צריכים לפנות לחברת תוסף הנגישות ולהודיע להם שהם צריכים שוב לבדוק ולהנגיש את האתר כי נעשו בו שינויים גדולים, והם ישמחו לעזור לכם לפי התעריף השעתי שקבעתם ביחד. רוב הארגונים בכלל לא יודעים או לא חושבים שהם צריכים ליידע את חברת התוסף על השינויים במוצר כדי לבחון את רמת הנגישות שוב.

נקודה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא שהישענות על תוספי נגישות לאתר צד ג' המשמעות שלה היא שאם אותו "ספק תוסף הנגישות" יום אחד נעלם אז כל הנגישות נעלמת יחד איתו.

קיימת עוד בעיה בעולם זה שלא מזמן עלתה לכותרות והיא בעיית אבטחה קשה. בפודקאסט שלו העלה נועם רותם, מומחה אבטחת מידע (קישור לפודקאסט) גילויים קשים אצל כמה מספקי הנגישות כתוסף צד ג' לאתר, הוא חשף שגילה פרצות אבטחה קשות אצל אתרים של לקוחות שהשתמשו בתוספים, פרצות שאפשרו חדירה של האקר דרך אותו תוסף נגישות צד ג' לאתר הלקוח כדי לצוטט או "להאזין" להקלדת מקלדת של משתמשים שמשתמשים באתר, לדוגמה משתמש שנכנס לאתר בו הוא מקליד פרטים אישיים כמו מספר כרטיס אשראי, תעודת זהות או כל פרט מזהה אחר, האקרים יכלו "להאזין" לכל זה באמצעות ניצול גישה דרך תוספי נגישות שלא הקפידו בכלל לשמור על רמת האבטחה של התוסף שלהם בהתאם לתקנים וחוקים בתחום אבטחת המידע.

בעיה נוספת מגיעה מהכיוון של השילוב של יועץ נגישות אחרי שהפרויקט כבר מוכן. כלומר, הרבה אחרי שאפיינו ותכננו ופיתחו את המוצר הדיגיטלי, ולרוב מה שמצפים מיועץ הנגישות זה להפיק דוח ליקויי נגישות כדי שהמתכנתים יוכלו לטפל בבעיות ולהטמיע אותם. ואכן, יועצי נגישות באמת מכינים דוח כזה בדרך כלל "באקסל", אך המון פעמים הדוח מציין רק איפה הבעיה אך לא מציין מה הפתרון לבעיה. על כן, מומלץ לוודא מראש שליועץ הנגישות יש רקע בתכנות והדוח שלו מכיל פתרונות תכנותיים. אחרת, זה משאיר למתכנתים לגשש באפלה ובזבוז זמן יקר בלנסות ולמצא פתרונות מהאינטרנט, בתקווה שמה שהם עושים באמת זה הדבר הנכון ליישום.
לצערנו, הרבה פעמים עם סיום תפקידו של היועץ, הדוח עצמו נופל בין הכיסאות ולא מטופל ומוצא את עצמו בסל המחזור.

אז איך בעצם שומרים על הנגישות לאורך זמן?

הדרך הנכונה היא לשלב יועץ או מומחה נגישות עוד משלב האפיון של המוצר. יועץ נגישות יכול לתת אינפוטים חשובים לכל אורך חיי הפרויקט - לחשוב על הפרסונות שיש להם צרכים מיוחדים ושונים, למשל, איך משתמש עיוור יקבל את המידע שנטען דינאמית לתצוגה כאשר הוא לא רואה? ועוד המון אינפוטים שאם חושבים עליהם ניתן למצוא להם פתרונות שניתן ליישם לאחר מכן בפיתוח עוד משלב האפיון.
גם בשלב העיצוב חשוב מאוד לקבל אינפוט מיועץ נגישות כדי להימנע מבעיות ויזואליות בתצוגה של אלמנטים או תכנים באופן גורף לאורך כל הפרויקט.

בנוסף גם בשלב הפיתוח אפשר לשלב יועץ נגישות עם רקע בפיתוח, שיכול לייעץ למתכנתים איך לשלב שפת אינטגרציה בין קורא מסך לבין ה-UI וה-data בפרויקט (שפת ARIA) ואיזה תפקידים (Role) יש לאלמנטים מסוימים שקורא מסך יודע לתקשר איתם בצורה נכונה, איך להגדיר סמנטית נכון אזורים כדי שתהייה התמצאות יותר טובה למשתמשים שנעזרים בניווט רק באמצעות מקלדת וכדומה...

בנוסף, גם בשלב הזנת התכנים יש להתייעץ עם יועץ נגישות, העלאה והזנת תכנים בהקפדה על שמירה של כללי נגישות ומבנה מסמך תקני חשובים כדי להביא את המוצר שלכם לרמה גבוהה של נגישות, קורא מסך, אותה תוכנה שנעזרים בה עיוורים ולקויי ראייה לשמוע את המידע שמוצג להם באתר, עובד טוב ובאינטגרציה תקנית רק אם באמת התוכן שהוזן לאתר הוזן בצורה תקנית וסמנטית תקנית, שזה אומר בעיקר חלוקה להיררכיה נכונה של כותרות, מתן תיאור חלופי תקין לתמונות, וכתיבה של כל אלמנט שתפקידו להעביר מידע בסמנטיקה המתאימה לכך, יש המון דוגמאות כאלה כמו, ציטוט, רשימה, תת רשימה, טבלה הנגשת קבצים, כתובת ועוד...

ובסוף, חשוב מאוד גם בשלב הבדיקות להתייעץ עם יועץ נגישות. הרבה בודקים היום לא בטוח שיודעים או עברו הכשרה כדי לאתר בעיות שקשורות לנגישות במוצר שלכם, זה מצריך הבנה של תחום הנגישות לעומקו כדי להבין איפה יש לתת תיאור מיוחד עבור עיוורים, לאיזה אלמנט יש לתת תיאור שיעזור למשתמש עיוור להבין את העתיד להתרחש בעת לחיצה והכי חשוב לדעת איך להפעיל ולהשתמש בקורא מסך, בדיוק אותה תוכנה שמשתמשים בה אנשים עם מוגבלויות כדי לקבל את המידע מהמוצר ועוד המון פרמטרים שיש לקחת בחשבון כדי לדעת לבדוק נגישות באמת.

היתרונות בלקיחת הנגישות בחשבון עוד משלב האפיון ובשילוב עם יועץ נגישות בכל השלבים של חיי הפרויקט

  • מתן פתרונות נגישות שייושמו באופן רוחבי במוצר כדי שרמת הנגישות תהייה באחוזים גבוהים ותישמר לאורך זמן.
  • חסכון כספי - הרבה כסף יקר יחסך בהמשך, כשלוקחים את הנגישות בחשבון ומתכננים מראש את כל הנוגע לטכנולוגיות ורכיבים שאנחנו רוצים להשתמש בהם בפרויקט שלנו נעדיף להשתמש בכאלה נגישים כדי שלא נצטרך בהמשך או לאחר העלייה לאוויר להחליף או להתאים טכנולוגיות/ רכיבים לא נגישים בכאלה שכן והדבר יעכב את תהליך העבודה.
  • אבטחת מידע, פיתוח נגיש יחסוך ממכם את הצורך להישען על תוסף נגישות חיצוני שמושתל לאתר ממקור חיצוני שעליו אין לכם שליטה.
  • שילוב יועץ נגישות יעזור להנחיל חשיבה נגישה לבעלי המקצוע ומנהלי הפרויקטים במהלך הפרויקט. מה שישפר עוד יותר את העמידה בתקן עבור מוצרי העתיד.
  • הנגשה אמיתית חושפת את המוצר לקהל יעד גדול של אנשים שלפני כן לא יכלו להשתמש במוצר שלכם כי הוא לא היה נגיש לגמרי או לא נגיש בכלל.
  • אפיון ופיתוח נגישים מראש חוסך מכם את התלות והעלות הפיננסית החודשית שכרוכה בתוסף נגישות.
  • יתירות הנגישות לאורך זמן- אין ערבות כי חברה צד ג' שמספקת את תוספי הנגישות לא תעלם, וביחד איתה המוצר שלכם יאבד אתכל הנגישות שמגיעה מקוד ההמקור של התוסף החיצוני.
  • והכי חשוב, נגישות היא רגישות- ערך חברתי ומתחשב באנשים עם מוגבלויות. זה הכי חשוב! הטמיעו נגישות כערך חברתי (ולא רק כי יש חוק), למדו את המאפיינים, המעצבים, המפתחים והבודקים שלכם חשיבות הנגישות ותזכו במוצרים דיגיטליים ערכיים יותר ובסוף גם בקהל לקוחות גדול יותר.
"עם הדיגיטל, הגברנו את תחושת הנאמנות של לקוחות הבנק"

הטיפ הבא


"עם הדיגיטל, הגברנו את תחושת הנאמנות של לקוחות הבנק"

טיפים להובלת המשתמש למקום שלו ובטוח

הטיפ הקודם


טיפים להובלת המשתמש למקום שלו ובטוח