בדיקות והבטחת איכותMenu

מלחמת הסטנדרטים באינטרנט של הדברים

​אני מניח שרובכם כבר שמעתם על האינטרנט של הדברים. אותה טכנולוגיה שתהפוך את חיינו להרבה יותר קלים ותאפשר למקרר לדבר עם חברת החשמל. אולם האינטרנט של הדברים אינו רק מהפכה טכנולוגית, מדינות וחברות רבות רואות באינטרנט של הדברים אמצעי למהפכה בקנה מידה גדול הרבה יותר, מהפיכה אשר תשנה את מאזן הכוחות בכלכלה העולמית. בשוק ששוויו עשוי להגיע ל 11 ביליון דולר בעשור הקרוב, אחד המאבקים בעולם האינטרנט של הדברים הינו המאבק על סטנדרטים בתחום, מאבק אשר רובו מונע מאינטרסים שונים של חברות וממשלות.

באחת מהרצאות הווידאו שפורסמה על ידי HBR (Harvard Business Review) לפני כשנתיים, הציג מייקל פורטר, אחד מהאנשים המשפיעים ביותר על תחום האסטרטגיה העסקית, כיצד הוא חושב שהאינטרנט של הדברים ישפיע על הכלכלה הגלובלית ותהליכי הפיתוח. אחת מהתובנות המעניינות העולות מדבריו, הינה עד כמה ישפיע האינטרנט של הדברים על מדינות המתמחות בייצור אולם חלשות בתוכנה. לדבריו, חלק גדול מתהליכי ייצור ותפעול שבעבר היו נטולי תוכנה יעברו מהפכה, ותוכנה תהווה חלק משמעותי מהם. מדינות אשר לא יצליחו להתמודד עם השינוי, יפסידו חלק ניכר מיכולת הייצור והתפעול לטובת מדינות בעלי יכולת לשלב תוכנה בתהליכים אלו. תובנה מעניינת נוספת  עוסקת במקצועות שישפיעו על האינטרנט של הדברים. פורטר חוזה שתפקידים כגון מהנדסי מערכת וארכיטקטי תוכנה יהפכו לקריטיים עבור חברות שרוצות להשתלב בעולם האינטרנט של הדברים ולכן על מדינות לפתח יכולות אלו.

אחד הניסיונות הראשונים לייצר סטנדרטים על ידי Reference Architecture התחיל ב 2010, בפרויקט שבוצע במסגרת FP7 (תוכנית המימון למחקרים וחדשנות של האיחוד האירופי בשנים 2007-2013). כבר בתחילת העשור, האיחוד האירופי, אשר סובל שנים רבות ממעבר של מפעלי ייצור מאירופה למזרח הרחוק, ראה באינטרנט של הדברים אמצעי להחזיר את הייצור לאירופה. כחלק מתפיסה זו הוקם אשכול של פרויקטים לטובת קידום טכנולוגיות ותפיסות באינטרנט של הדברים. אחד הפרויקטים הינו IOT-A. הפרויקט מציג מודל של ארכיטקטורת תוכנה עבור מוצרים בעולם האינטרנט של הדברים. אחת ממטרות הפרויקט הינה ליצור סטנדרט, שיהווה בסיס לחיבור בין מוצרים שונים באותם עולמות תוכן, סביב אותה ארכיטקטורה.

אולם אחד הפרדוקסים לגבי סטנדרטים הינו שסטנדרט הוא דבר כל כך טוב, כך שכל אחד מפתח אחד כזה לעצמו. ובאמת במהלך השנים, חברות רבות וארגונים שונים כגון WSO2 ו- Oracle פיתחו סטנדרטים וReference Architecture  לעולם האינטרנט של הדברים.

אחד הסטנדרטים שכדאי להתייחס אליו ושצובר הרבה יחסי ציבור בזמן האחרון הינו Industrial Internet of things (IIoT). סטנדרט זה שמקודם על ידי קונסורציום של מעל 200 חברות, מוסדות אקדמיים וממשלות, מנסה לייצר אוסף סטנדרטים, כדי שמוצרים שונים של חברות שונות, אשר נמצאים על אותה רצפת ייצור, יוכלו לתקשר ביניהם לצורך ייעול תהליך הייצור.

במקביל ל IIoT, מספר מדינות מנסות לקדם סטנדרטים מקומיים. ביניהם ניתן למצוא את ממשלת גרמניה, אשר משקיעה מאמצים כדי לפתח סטנדרטים המיועדים לעזור לחברות גרמניות.

הבולט בהם נקרא industry 4.0. סטנדרט זה, אשר אמור לתמוך במהפכה התעשייתית הרביעית, הינו מתחרה ישיר ל IIoT.

כמובן שגם ממשלת סין, אשר עלולה להיפגע ממעבר הייצור לאירופה ולארצות הברית, אינה קופאת על שמריה ומנסה לקדם סטנדרטים משלה כגון Internet Plus, ולתת מענקים לחברות סיניות שיקדמו את נושא האינטרנט של הדברים בסין.

בשאלה איזה סטנדרט ינצח בסופו של דבר, ההיסטוריה מלמדת אותנו שלא בהכרח יהיה זה הסטנדרט הטוב ביותר שישלוט בשוק, סביר להניח שסטנדרטים חדשים עוד יופיעו בעתיד.

 

מחבר המאמר: תומר פרץ, ארכיטקט התוכנה הראשי בחברת אורבוטק וחבר נשיאות באיגוד המשתמשים הישראלי בטכנולוגיה מתקדמת (אילטם).
מקים קבוצת LinkedIn בשם Internet of Things@Israel לקידום האינטרנט של הדברים בישראל.

 

עוד בנושא...

עוד פרסומים בנושא אשר עשויים לעניין אותך