חדשותMenu

טובה צירלין, מנהלת תחום חינוך טכנולוגי בנס - "לימודים בינתחומיים, חשיבת העתיד והגיית רעיונות פורצי דרך – הבסיס לחינוך והוראת מדעים וטכנולוגיה"

"תחום חינוך טכנולוגי בנס, מוביל תכנית לפיתוח מנהיגות טכנולוגית ולניהול ידע, במסגרתה תלמידי התכנית נחשפים לסוגיות מחקר ולסוגיות בתחומי הביו-טכנולוגיה, ננו-טכנולוגיה והנדסת תוכנה, מנהיגות, עבודת צוות וחשיבה גבוהה

"סביבת מחקר המושתתת על תכנים בינתחומיים הניזונים מהמחקר והפיתוח המתקדם בתחום הטכנולוגיה והקוגניציה, וההתייחסות למדעים וטכנולוגיה כמדע וכאומנות בפני עצמם, הם המענה להצלחת הוראת החינוך הטכנולוגי והמדעי. והם הבסיס שממנו ייבנו דפוסי למידה פרקטיים אפקטיביים וכלי עבודה בידי התלמיד והמורה בפועלם בתהליך ההגייה של רעיון פורץ דרך". כך אמרה טובה צירלין, מנהלת תחום חינוך טכנולוגי, נס ישראל.

צירלין התראיינה לקראת EduTech 2016, הכנס והתערוכה הבינלאומית לתקשוב בחינוך. הכנס ייערך ביום ב', 1 בפברואר, במרכז הכנסים אווניו, קריית שדה התעופה. צירלין תשתתף בכנס בפאנל שנושאו הוראת מדעים באמצעות טכנולוגיה.

 

 

"אנו פועלים כתשע שנים בעולם החינוך למצוינות טכנולוגית-מדעית", אמרה צירלין. "תחום חינוך טכנולוגי בנס, מוביל תכנית לפיתוח מנהיגות טכנולוגית ולניהול ידע, המיועדת לתלמידים בעלי יכולות גבוהות, במסגרתה תלמידי התכנית נחשפים לסוגיות מחקר ולסוגיות בתחומי הביו-טכנולוגיה, ננו-טכנולוגיה והנדסת תוכנה, מנהיגות, עבודת צוות וחשיבה גבוהה. התכנית מתאפיינת בתכנים מתחדשים, וחקירה במסגרת צוותי מחקר, המהווים מעין מעבדת חדשנות והדמיה של מחקר והיי-טק אמיתי". התלמידים מפתחים פרויקט גמר המציג רעיון פורץ דרך וחקירת התכנותו המדעית והטכנולוגית.

לדבריה, "השקנו לפני שלוש שנים תכנית להכשרת מורים, המציגה תפיסה בינתחומית משוכללת ומעצימה למורים עצמם. אנו משיקים את המחזור השלישי של הכשרת המורים בנתניה. לאור ההצלחה, השנה  התכנית הורחבה ותפעל גם בעמק העיינות וביבנה. על פי צירלין, "התכנית מתמקדת  בשינוי התפיסה המקצועית של המורה, המבוססת על הנחלת דידקטיקה חדשנית ומיצובו כמהנדס תהליכי הוראה והערכה. ככזה, המורה מהווה סוכן שינוי והוא חלק מתרבות של התחדשות טכנולוגית. זאת, בשל ההדדיות הקיימת בין הטכנולוגיה והחינוך, המתבססת על ראיה עתידנית ועל בינתחומיות. כך, נעים המורים והתלמידים בין קצוות הרצף של מובילי חינוך מחד – וצרכני חדשנות וטכנולוגיה, מאידך".

"ערכי היסוד הללו", אמרה צירלין, "משותפים למסלולי הכשרת המורים והתלמידים, והם מושתתים על רעיונות פורצי דרך ומימושם, באמצעות Best Practices, עתידנות, בינתחומיות, חשיבה גבוהה והתמודדות עם סוגיות מעולמות המדע השונים, מוסר ואתיקה. כאשר היישום של כל אלו, הוא המחקר פורץ דרך, כשהתוצר מתקבל לאחר 350 שעות הכשרה במסלול התלמידים ו-200 שעות הכשרה במסלול המורים. בכור היתוך שכזה, המורים והתלמידים בשלים להגות רעיון פורץ דרך ולחקור את ההיתכנות המדעית והטכנולוגית שלו".

"מערכת החינוך מתמקדת – ובצדק – ועושה מאמץ לקדם את הוראת המדעים והטכנולוגיה, אבל נדרש יותר", אמרה צירלין. "יצירתיות וחדשנות מהווים מרכיבים משמעותיים בתהליך הלמידה. נהוג לחשוב שחדשנות פורצת גבולות לא יכולה להתקיים במסגרת מובנית, בתהליך ממוסגר, הנשלט על ידי מבנה ביוקרטי, אבל כשחדשנות בסביבת מחקר אמיתית הופכת לגורם אסטרטגי בלמידה, מאזן הכוחות המשפיע על הלמידה משתנה. מיומנות חשיבת עתיד סדורה ופיתוח מיומנות, המהוות מוקד בתהליך הלמידה – ולא רק הדיסציפלינה ותכנים בין תחומיים, הם המנוע לקידום חקירת התכנות מדעית וטכנולוגית של רעיונות פורצי דרך, המייצרים סביבת למידה חדשנית אפקטיבית".

"פיתוח מיומנויות ופדגוגיה חדשנית המגדירה את מטרת החינוך ואת דמות הלומד, סביבות למידה אפקטיביות המושתתות על בינתחומיות ופיתוח מיומנויות, אלה היסודות שיניבו תוצרי למידה חדשניים. על כן, המורים בהכשרתם נחשפים לסוגיות מחקריות ממגמות בינתחומיות וקידום מיומנויות המציבות את המורה כמהנדס, המנהל את הלמידה תוך ראייה עתידית וחשיבה בינתחומית. הוא מיישם תפיסת הוראה בינתחומית ומשוכללת אשר מעצימה אותו ואת תלמידיו, תפיסה המשלבת בין ננו-טכנולוגיה, ביו-טכנולוגיה והנדסת תוכנה. כך ניתן להתמודד בתהליך הכשרה פרואקטיבי, עם רעיון פורץ דרך".